דניאלה, השיר שלך מקסים, אבל את טועה ומטעה!

השיר  אברהם של דניאלה ספקטור נפתח במילים:

אברהם
אל תגע בילד הזה
הוא לא שייך
אתה לא רואה

אני מזמין אתכם להאזין למילים

אפשר גם כאן:


המסקנה הישירה המתבקשת מן השיר הינה כי אין אלוהים. למה? כי אברהם היה פסיכופט שניסה לרצוח את בנו יחידו. אף אחד לא דיבר אליו. לא "קח-נא" ולא נעליים, הכול בראש (בראשית כב – א).

קצת קשה לאבחן, ממרחק השנים, אם אברהם היה פסיכופט או סכיזופרן. אבל מה שאני מנסה לטעון: "זה לא שייך, דניאלה! את לא רואה?"  או בפראפרזה על הביטוי "זה שאני פרנואיד לא אומר שלא באמת רודפים אחרי ". העובדה שאלוהים לא דיבר אל אברהם, במעמד העקדה או לפני. לא אומרת שאין אלוהים.

פרשנות: כטיפוסים ריאליים, אנו נוהגים להתייחס לשאלת קיימותם של גופים, דרך התכונות הפיזיות שלהם. ובראש ובראשונה למסה. ואם יש  לגוף מסה, אז יש לו גם כוח והוא יכול להניע דברים או כפי שניסח זאת ניוטון:

ניוטון

ועל דרך השלילה: אם אין מסה  >> אין כוח >> לא ניתן להניע דברים >> לא קיים >> רק אמונה.

דרך אחרת לנסח זאת: לא ניתן להניע גוף (למשל טנק) בכוח האמונה בלבד.

פסיכי לגמרי.

ועוד דבר: לא ניתן לקיים דיון רציני בשאלת האמונה וקיימות האל בלי להתייחס לביטוי "מאז שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים"

ואני אומר טעות. נבואה זה דבר רציני מאוד!!!. העיסוק בשאלה אם יש אלוהים או אין, לעומת זאת, ניתן לשוטים תמיד.

ולמה כל זה חשוב?

כי עוד מעט, יתחיל תהליך מדיני, במקביל לעיסוק בגורלם של תלמידי הישיבות. ואנו הולכים לקבל שעור מאלף בשאלה אם יש או אין אלוהים.

לזה אני קורא – פוליטיקה חדשה.

ולגבי השיר, הוא לא מקסים, הוא גאוני, אני שומע אותו שוב ושוב.

ועוד דבר: דניאלה, הקול שלך אלוהי!

סגור לתגובות.