אנרגיה וירטואלית

אנרגיה וירטואלית

וירטואלי – 1. לא ממשי, שקיומו מדומה. 2 מדומה אך מוצג במחשב כאילו היה ממשי. (אבן שושן).

בפוסט הקודם שלי, סיפורי מעשיות, הבעתי את דעתי נגד רעיון הצובר תאוצה לאחרונה נישא על כנפי הפייסבוק והיוטיוב. רעיון על פיו ממשלות, אשר בימינו אלו מכסות על הגירעונות שלהן בהלוואות. ואשר כתוצאה מכך נקלעו בשנים האחרונות לחובות אדירים. ידפיסו כסף במקום ללוות אותו מן הבנקים. אני חוזר, במקום ללוות כסף, נייצר אותו יש מאיין. הנימוקים, כבדי משקל, מוצגים כאן לפניכם על פי הרצף ההגיוני: 1. כל הכסף בעולם מיוצר כחוב, כהלוואה נושאת ריבית, ע"י הבנקים. 2. כיוון שכך תמיד יחסר כסף כי התשלום עבור הריבית יבוא מחוב נושא ריבית וכו' וכו'… 3. כמובן שלקונספירציה ההיא אחראים הבנקים, אשר כדי לשמר את כוחם מסתירים מאיתנו את הדבר הבא… 4. שכסף הוא לא דבר אמיתי, אין לו ערך משל עצמו, הוא המצאה של בני אדם כדי למדוד…. 5. ומכיוון שכסף הוא רק מספר ולא יעלה על הדעת מחסור במספרים. ניתן לייצר כסף יש מאיין. 6. ואת כח הייצור הזה יש לתת בידי גופים הנבחרים ע"י הציבור כדי שיפעלו למען הציבור. 7. כל זאת עטוף במצגות משכנעות עתירות נתונים המוצגות ע"י כלכלנים בכירים, בנקאים עיתונאים ומי לא.

וירטואלי, וירטואלי אבל אמיתי.

הפוסט הזה נכתב עבור הבלוג שלי, שהוא מעין עיתון וירטואלי. מאוחסן ע"ג דיסקים וירטואליים, נשלף ומומר מביטים וירטואליים לטקסט ממשי באמצעות כוח המחשוב של שרתים וירטואליים. כמדומני שדרך אחרת לומר זאת: "הבלוג הזה שוכן בעננים". לא ירחק היום והאנושות תגלה כי אין עוד צורך במחשבים אמיתיים. שהרי למה ללכלך את הידיים עם מחשב אמיתי זולל חשמל ומשאבי טבע (חישבו רק על העצים הנכרתים לצורך יצור הקרטון  ממנו עשויה האריזה בה מגיע המחשב) כשניתן, ובעלות פחותה, להפיק את אותה תוצאה ממש ממחשב וירטואלי?

המלך עירום.

המלך עירום, זו הייתה תחושתי כשהתחלתי לעקוב אחר שלל הפרסומים והתגובות, רובן בבלוגריה ובפייסבוק, ומעטן בעיתונות הכלכלית הממוסדת (רשימה חלקית בפוסט הקודם). אני מתעלם משלל אי הדיוקים, ההגזמות, תאוריות הקונספירציה והדמגוגיה. ולו כדי שאוכל להתמקד בטיעון אחד שמגמד ומייתר את השאר. לא ניתן לייצר כסף יש מאיין כי כסף הוא אנרגיה וייצור כסף יש מאיין סותר את האקסיומה הכי יסודית של הטבע: חוק שימור אנרגיה. נותר לי רק לשמוח שאיש מן הקוראים והמגיבים לא סבור שניתן להפר את חוק שימור האנרגיה. אולם שמחתי הייתה מוקדמת מדי שכן נטען כנגד טענותי שכסף אינו אנרגיה. על כן הפוסט שלי לא מחדש דבר, ולא משנה את העובדה: "הכוח שמור בידי הממשלות להדפיס כסף ועליהן רק להשתחרר מחיבוק הדוב של הבנקאים וליטול את הכח לידיהן".

E=MC2.

חוק שימור האנרגיה  קובע כי אנרגיה לא נוצרת ולא נעלמת, אנרגיה מומרת. לדוגמה: כשאנו ממלאים דלק במכונית ונוסעים למקומות שאנו לא צריכים להיות בהם,  אנו ממירים אנרגיה כימית האגורה בבנזין לאנרגיה תרמית (בעירה פנימית) שתומר בתורה לאנרגיה מכנית ולבסוף קינטית. אבל איך הכנסנו את האנרגיה הכימית למכונית מלכתחילה? חוק שימור האנרגיה הוא גלובלי ואוניברסלי, הרציפות חייבת להישמר. על כן לא יתכן שיצרנו את האנרגיה הכימית במכונית יש מאיין. האנרגיה הזו חייבת להיות מומרת מאנרגיה אחרת.  רמז, נוסעים למקומות שאנו לא צריכים להיות בהם… לעבודה. ולמה לנו לעבוד בעצם אם ניתן לייצר כסף יש מאיין ולהמיר אותו בבנזין שיאפשר לנו להגיע לעבודה שאנו לא צריכים להיות בה, בטרנטה שלנו מדגם פרפטום מובילה? הרצף הזה של חוק שימור האנרגיה נשמר מן ההפקה של הנפט ממעמקי האדמה, דרך בתי הזיקוק ועד לפיית התדלוק ,כולל האנרגיה שהושקעה ביצור האסדה מברזל שנכרה אף הוא מן האדמה בתורו וכן האנרגיה ששימשה לייצור המכונית והמשאבה כולל הפלסטיק הירוק שעל הידית. אף פריט לא ניתן ב"חינם". אנרגיה מומרת ממצב צבירה זה לאחר ובתחנות הביניים שלה כשהיא ממתינה שישתמשו בה (החלפת בעלים) היא מומרת לכסף. כי כסף זה אנרגיה, אנרגיה וירטואלית. ולא, לא ניתן לעשות את התרגיל הזה עם אינצ'ים.

פרפטום מובילה - אם כסף זה האנרגיה שמניעה את המכונית ניתן לייצר פרפטום מובילה ע"י חיבור מכונה לייצור כסף לגג המכונית - patent pending

פרפטום מובילה – אם כסף זה האנרגיה שמניעה את המכונית. ניתן לייצר פרפטום מובילה ע"י חיבור מכונה לייצור כסף לגג המכונית – patent pending

את הכסף! או שאני נותן נבוט בראש.

כשאני מדבר על רצף שימור האנרגיה, הרצף הזה נשמר מאז בריאת העולם, איפה שהו עם תחילת המין האנושי האנושות הבינה שהיא יכולה לאגור אנרגיה (אוכל וקרשים), בימים ההם לא היו מותרות, רק קיום בסיסי. אחר כך התחילו להחליף ביניהם, אחר כך השיטה שוכללה והכסף הומצא (כן כסף זו המצאה של בני אדם, ועדיין…), אחר כך הומצאו הבנקים ואופציות call ו put, ולבסוף הומצא שוד הבנקים (הבנקים ששודדים את האזרחים). אולם זה קרה באופן רציף ומדורג, אבולוציוני. בכל פעם שהאנושות חשבה שנמצאה השיטה לייצר הון יש מאיין זה נגמר בבועה, או לייתר דיוק בפיצוץ של הבועה.

(A<A+B<<(A+B)(1+r.

התנועה לשינוי מוניטרי, על פרסומיה הרבים, גורסת, ואני לא לגמרי לא מסכים עם זה, שמכיוון שכל הכסף נוצר מחוב נושא ריבית, אף פעם לא יהיה מספיק כסף לשלם על הריבית על כן נאלץ ללוות שוב וחוזר חלילה. ההיסטוריה מלאה כמובן בדוגמאות על הלוואות שנפרעו אבל זה היה פעם. היום למרות שהריבית נמוכה מאי פעם הלוואות לא נפרעות, הלוואות ממוחזרות או מסופרות (לא ההלוואות, המלווים מסופרים). המצדדים ביצור כסף שלא מחוב טוענים כי ברגע שיחתך מעגל הקסמים (הצורך בעוד כסף בגלל הריבית) ניתן יהיה להפחית את קצב ייצור הכסף ולמנוע אינפלציה. תאוריית האשראי החברתי, התאוריה הכלכלית החביבה עלי, גורסת כי לא משנה כמה כסף יהיה בעולם, הוא תמיד יהיה בשפע לקבוצה קטנה יחסית ובמחסור לכל היתר.

חישבו על אולם בו מתקיימים משחקי מונופול על פני מספר שולחנות במקביל. בכל שולחן יש כמות סופית של כסף עמה השחקנים מסתדרים. מטבע הדברים כל השולחנות יגיעו לרמות שונות של איזון, יהיו שחקנים עשירים יותר ועשירים פחות. אפילו יתכן מצב בו שחקן הפסיד את כל כספו ומקבל הלוואה מחברו העשיר רק כדי שיוכל להמשיך לשחק.  עכשיו תוסיפו למודל אולמות נוספים בהם מתקיימים משחקים במקביל. לבסוף נניח שיש קשר בין האולמות וניתן להעביר כסף מאולם לאולם. הנה לכם מודל של כלכלה גלובלית. עכשיו דמיינו שבאחד האולמות יושב שחקן אשר חלים עליו חוקי משחק מיוחדים. יש לו את היכולת לשלוח יד ארוכה ולקחת כסף מכל השולחנות בכל האולמות בעוד השחקנים האחרים מוגבלים לשולחן שלהם. פתאום חסר כסף על גבי השולחנות ובעלי האולמות מתחילים לייצר ולייצר, אולם תמיד הכסף חסר כי הוא זורם אל אותו שחקן בכיוון אחד בלבד. השחקן הזה הנו חברות כמו גוגל ופייסבוק. אשר אף על פי שהן מחלקות את מרכולתן בחינם. איכשהו כל הכסף מכל האולמות נוחת תמיד בזרועותיהן. ולמרות שהמשבר האחרון, משבר החובות, לא נוצר בגלל חברות הטכנולוגיה, הוא נוצר עקב חזירות הבנקים והלקוחות. הנה לכם דוגמה כיצד הכסף בעידן הטכנולוגיה והאינטרנט תמיד חסר. וההתכנסות של הכסף אצל בעלי ההון, כפי שחוזה תאוריית האשראי החברתי. קוראת בקצב מואץ הרבה מבעבר ואינה קשורה בריבית

משוב שלילי ויציבות אבולוציונית

גם על יציבות אבולוציונית כתבתי כאן בעבר, טענתי כי השיטה הקפיטליסטית היא היציבה ביותר. עובדתית, כל הכלכלות כמעט צועדות בכיוון ההוא. ואלו שלא, מצבן עגום. מתגובות שאני מקבל עולה הרושם כי טעות בידי. השיטה הקפיטליסטית אינה יציבה והתמוטטות השווקים ב 2008 היא ההוכחה לכך.  ואני טוען, להפך! התמוטטות השווקים היא נקודת היציבות של השיטה. להזכירכם, משוב חיובי הוא המנגנון שמייצר בועה ומשוב שלילי הוא המנגנון שמונע אותה. כאשר בנקים ענקיים מלווים כסף למיליוני אנשים למטרות עסקיות  ולא רק. איך ניתן לדעת את מצב הכלכלה? ע"פ מדדים של אבטלה וצמיחה? תמ"ג ותל"ג (מה ההבדל)?, מדדי בורסה השונים? מדד הפחד? מדד מנהלי הרכש ומדד ג'יני? השבוע התבשרנו כי מצב המשק הוטב משמעותית עקב שינוי שיטת המדידה. בעבר התבשרנו בשורה דומה  בנושא האבטלה. אבל יש פרמטר אחד שאף פעם לא משקר. גובה החוב. תמיד, אבל תמיד אם נוציא יותר מאשר נכניס נהיה בחוב. זו סופה של כל בועה, שאנשים שלוו לצורך השקעה נהדרת: נדל"ן, אג"ח מגובה משכנתאות, או פקעות צבעוני. לא יכלו לשרת את החוב (פועל נפלא, לשרת). ושאלה שחייבת להישאל:

אם יצור הכסף לא יהיה מבוסס על חוב, מהיכן יבוא המשוב השלילי שיתריע על היווצרות בועה?

אנחנו הילדים של חורף שנת 73

השיר הזה תמיד נוגע בי, בעיקר בגלל הצליל הנהדר שלו. זכורה לי גם סאטירה בה חרצופים בדמויותיהן השרופות של שרון, קהלני, איציק מרדכי ועוד מתנצלים שלא עשו מספיק עבור הדור שלנו (טכנית נולדתי שנה וחצי לפני המלחמה ההיא אבל זה לא משנה). ההורים שלנו הגיעו או נולדו לארץ שלא היה בה כלום, חוו מלחמות, אינפלציה ומיתון. ובנו לנו תשתית נהדרת של שפע וביטחון. מכל זה מה נשאיר לילדינו? איך נתבונן להם בעיניים? איך נתבונן להורים שלנו בעיניים כאשר בדורנו הורדנו את כל עמלם יגון שאולה. משבר חובות, עוני, משבר פנסיוני, מחירי הנדל"ן, יוקר המחייה. מי אחראי לכל זה? יאיר לפיד? ביבי? שטייניץ? סטנלי פישר? בן ברננקי? אובמה? התהליכים שאני מתאר יותר חזקים מכל האישים הללו יחד.

אז מה כן?

הכשלון של הכלכלות המערביות אינו טמון בשיטה, הוא טמון באופן בו אנו מיישמים את השיטה. המפתח להבראה הוא ברמת הפרט: צרכנות נבונה, התנהלות כלכלית נבונה, לצרוך פחות ממה שאנו מכניסים. ברמה הלאומית: צמצום החוב הלאומי ע"י הקטנת הוצאות ביחס להכנסות, מס עיזבון (בקרוב פוסט נפרד) וניהול נכון של משאבי הטבע (שחקן חדש באזורינו).  טיפול במחסור בכסף ע"י יצור כסף לא יבריא את חוליי הכלכלה הוא רק ימשיך לנפח עוד ועוד את הבועה עד לפיצוץ הבא אשר הוא אינו נמנע.

השאר תגובה