המכניקה של הכלכלה

המכניקה של הכלכלה

הסרטון הבא מציג את ההסבר הכי טוב בו נתקלתי עד כה ל "איך הכלכלה עובדת". לא רק שהסרטון ברור ועשוי היטב, הוא גם נמנע מדמגוגיה, נקיטת עמדה, הטפת מוסר או הטלת אשמה, פשוט הסבר טכני.

ההסבר מקיף ושלם לטעמי, אני חושב שחסר בו רק מימד אחד. מכיוון שההתייחסות היא מן הצד הכלכלי בלבד, חסרה ההתבוננות על השווקים כמערכת משוב שלילי של היצע וביקוש ובעיקר תהליך ההתנוונות וההתייעלות  (שוב משוב שלילי) שמשק עובר בתקופות של צמיחה ומיתון בהתאמה. רוצה לומר, ניתן להתרשם שצמיחה ומיתון הם תוצרים של מחזורי אשראי, אולם בפועל מחזורים אלו קיימים גם ללא האשראי, אולם הם היו קורים בקצב איטי מאוד.

הפואנטה של הסרטון: מחזוריות האשראי. המחזור הקצר, המחזור הארוך וההתלכדות שלהם עם גרף הצמיחה בפריון.

ברוח הפוסטים הקודמים שלי, אנרגיה וירטואלית וסיפורי מעשיות. אשוב ואחדד.

1. כשלקוח נכנס אל הבנק ללוות כסף, הכסף אינו מיוצר יש מאיין, לא נוצר כסף חדש. נוצר אשראי וחוב  בצד הלקוח ובצד של הבנק נכס מסוג מזומן מומר בנכס מסוג "חייב" . רק כשהכסף מושב הוא בעצם נוצר. ואם הוא לא מושב, החוב מתפוגג.

2. הבנקים הם לא מונופול של יצירת כסף. לפחות הם לא היחידים. כשלקוח נכנס לחנות וקונה טלוויזיה ב 36 תשלומים, כביכול הוא קנה את הטלוויזיה מהאוויר (על פי הטענה שמתן אשראי הנה יצירת כסף יש מאיין) אולם בפועל הוא המיר מכשיר חשמלי בחוב. אבל ממי הוא לווה? מהבנק, מהחנות? מחברת כרטיסי האשראי?

התשובה של ריי דליו – הוא לווה מהעתיד של עצמו 

קחו לכם 30 דקות, אני מבטיח שלא תתאכזבו.


אה, ועוד דבר.

מסתבר שנמצאה דרך לייצר חומר יש מאיין, השיטה עובדת מצויין עם שוקולד, אולי ניתן ליישם אותה על מטילי זהב.
אזהרה, מאז שגיליתי את השיטה אני לא מפסיק לאכול שוקולד. חי כבר חודש על אותה חפיסה, עליתי 4 קילו. ראו הוזהרתם


 

השאר תגובה