הר השקלים

חיריה

הר השקלים המאיים של תחילת העשור הקודם. הריביות היו גבוהות, הבורסה הייתה נמוכה לאחר התפוצצות בועת ה dot.com המשק היה במיתון. החשש היה כי פריצה של איזה סף מיתולוגי תודעתי תגרום לפניקה, הציבור ימשוך את כספי הפיקדונות בבת אחת ויוריד את הכלכלה הישראלית יגון שאולה. החשש הזה מנע את הורדת הריבית שהמשק היה זקוק לה נואשות כדי לעבור לצמיחה.

אהה… והייתה גם איזו בעיה עם העניים, ומעמד הביניים כרע תחת עול המסים, ויש האומרים כי אחד הבנקים הגדולים היו על סף קריסה.

כעשר שנים אחרי, הריביות נמוכות, נתוני התעסוקה טובים אי פעם, הכלכלה הישראלית צמחה. ולא סתם צמחה. שרדה, שרדה את טלטלת ה subprime. אף בנק ישראלי לא קרס.

אהה… אבל יש בעיה עם העניים, ומעמד הביניים כורע תחת עול מיסים. ואיזה בנק חטף מכה הגונה בכנף.

העליה ברמת החיים גרמה לכך שאנו צורכים יותר, קונים יותר זורקים יותר. הכסף שלנו הולך אל הר השקלים, אבל לא ההוא שאיים להתמוטט. אל ההוא שבתמונה. אנו עובדים יותר קשה נהינו עבדים.

אבל לא עבדים של הממשלה, אשר גבתה, גובה ותגבה מיסים לעד, היינו עבדים של רמת החיים.

ושלא תיטעו, אני אוהב את הנסיעות שלי לחו"ל פעם בשנתיים, ואני לא מחבק עצים, אני כורת אותם באכזריות. עליה ברמת החיים היא דבר טוב, אני בעד.

אבל האם היא אמיתית? בת קיימא?

איך יודעים?

פשוט, אם יש כסף בבנק אמיתית, ואם מינוס? בועה

אימרו מעתה, אנו עבדים של רמת החיים שלנו, אנו עבדים של החוב.

 

 

סגור לתגובות.