השמנת יתר בממלכת המטריקס

matrix
במושבת הבטריות של האנושות מתחולל קרב על האדם, והמפסיד בו עולה במשקל. איך השמנה קשורה למטריקס ואיך דיאטה קשורה למימוש הפוטנציאל?

העיסוק במשקל הפך לעול בלתי נסבל על בני האדם. ההבטחה שאם נקפיד על תזונה דלת קלוריות ונשלוט בעצמנו נוכל להשיג לנו גוף רזה וחיים מאושרים התבררה כשקרית. היא לא הביאה לאיזון המובטח ואף הרעה את המצב. התברר שלאורך השנים הדיאטות יוצרות עלייה ניכרת במשקל הגוף. היחס החשדני אל המזון נטל את היכולת הפשוטה ליהנות ממנו, וההרגל להפנות אצבע מאשימה אל האדם הנכנע ליצריו וצורך מזונות עתירי קלוריות, לא רק שלא פתר את הבעיה אלא הוביל לביקורת עצמית ולשיפוטיות קשה, לאובדן ההנאה מהגוף, לחוסר אהבה עצמית, וצבע את החיים בצבעים קודרים. הסיפור של השמנת היתר הינו הרבה יותר מאשר סיפור של עודף קלורי. זהו לא פחות מסיפור מתח בו מנהלים כוחות שונים מאבק על האדם, שהמפסיד בו עולה במשקלו.

חלק גדול מאד מבעיית ההשמנה הוא תוצאה של המטריקס שרובנו חיים בתוכו. מה שאנו מאמינים שקיים הוא לא יותר מסיפור שמסופר לנו ואנו בוחרים להאמין בו. הסרט שאנו חיים בו, אם להשתמש בביטוי הזה, איננו הסרט שלנו. אנו נתונים להשפעת גורמים חזקים שיוצרים בנו שיבוש אנרגטי, שהשמנת היתר היא רק אחת מביטוייו. וכמו כל מטריקס טוב, הגורמים האלה מקשים עלינו להכיר בהם על ידי טשטוש תודעתי, שבחלקו הוא מכוון.

ובכן, קיימים גורמים חיצוניים רבי עוצמה שהקשר בינם להשמנת יתר אינו גלוי לעין, אולם השפעתם קריטית. הגורמים האלה תורמים לאובדן האיזון הפיזי (וגם בשאר הרבדים) על ידי כך שהם יוצרים חוסר איזון פנימי. הם "מתלבשים" על מאפיין אנושי בסיסי מאד – הצורך בהדרכה טובה כדי להגיע למימוש עצמי וכדי להמנע מפחד קיומי. מאחר והקשר בין האדם להדרכה הפנימית שלו חלש ברוב המקרים, חודרים הגורמים האלה לפער הזה,  מחמירים אותו ומאפשרים לאמונות חיצוניות להיכנס ולהחליף את ההדרכה הפנימית בהדרכה חיצונית.

פעולתם של הגורמים החיצוניים מתרחשת בכמה רמות: ברמה הביוכימית וברמה האנרגטית, שבהן הם יוצרים שיבוש המקשה על האדם להמשיך להאזין לקולו הפנימי, וברמה המנטלית והרוחנית שבה הם מטמיעים בו מערכת אמונות שבדרך כלל אינה תואמת לשלו, ולעיתים קרובות אף משקפת אינטרסים המנוגדים לטובתו. אם עלתה בכם עכשיו אסוציאציה של פוליטיקאי המתמרן את הציבור כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות, אתם בדרך הנכונה. הפוליטיקאי הזה יתברר מיד כאחד הגורמים להשמנת היתר.

הניתוק של הקשר עם ההדרכה הפנימית מנטרל את יכולת האדם לשלוט על המתרחש בגופו ובחייו ככלל. הוא הופך חסר אונים מול תהליכים פיזיולוגיים של השמנה, חילוף חומרים משובש, כאב, מחלה ואי יכולת להבחין ברעב ובשובע. הוא מתמודד ללא הצלחה עם רגשות של אי מיצוי עצמי, ריקנות וחסך, המובילים לאכילה רגשית ולהפרעות אכילה. הוא מאבד את הערכתו העצמית ואת אהבתו לעצמו.

בנוסף להשפעתם על הניתוק העצמי הגורמים האלה, ולא רק המזון כפי שלמדנו בטעות להאמין, מטעינים את האדם באנרגיה נמוכה ומרובת קלוריות ושואבים ממנו אנרגיה גבוהה – אנרגיית חיים. כמו במטריקס, האדם מקבל מזון נחות ובתמורה נשאבת ממנו אנרגיית חיים. כאמור, לא מדובר רק על מזון למאכל אלא גם על מזון רגשי, מנטלי ורוחני לכאורה. כאשר אדם מסוים משיג מאדם אחר ציות על ידי כך שהוא משכנע אותו שמשהו איום עומד לקרות לעולם וכי יש ביכולתו להצילו מהאיום, הוא מזין אותו בתקווה שקרית לביטחון ובתמורה מקבל את משאבי האדם שעומדים מעתה לרשותו. האינטראקציה הזו יוצרת באדם הפסד אנרגטי והיא מובילה ליצירת גוף פיזי הולך וגדל, על חשבון העולם הרגשי, המנטלי והרוחני, שהולך ומצטמצם, או שאינו מגיע למלוא הפוטנציאל שלו.

בין הגורמים החיצוניים האלה קיימים:

  • מזונות מהונדסים ו/או עתירי אנרגיה נמוכה ומעוטי אנרגיית חיים
  • כימיקלים החודרים לגוף באמצעות מזון ושתייה
  • אמונות מוטעות בקשר לסיבות להשמנת יתר
  • חינוך גלוי וסמוי לדרך חיים מסוימת המכוון את האדם לחיים שאינם נובעים מרצונו ומייעודו
  • תגובות רגשיות מותנות לאירועים סביבתיים כמלחמות, אלימות, אסונות טבע, איום כלכלי וכו'
  • השפעות תקשורתיות
  • מניפולציות פרסומיות לא מודעות
  • תדרים אלקטרומגנטיים לא טבעיים המגיעים ממקורות מגוונים
  • מוסיקה הבנויה מתדרים לא טבעיים
  • השפעות אנרגטיות ורגשיות של אנשים אחרים
  • מסרים על איומים כלכליים, ביטחוניים ואחרים, המועברים בידי דמויות מפתח

עד כמה שהדבר ישמע אבסורדי, לא מעט מהגורמים האלה נתפסים כאטרקטיביים עבורנו. למשל, המזונות עתירי האנרגיה הנמוכה מספקים לנו כמות גדולה של אנרגיה שאנו זקוקים לה, אם כי לזמן קצר בלבד. אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב, התשוקה לפחמימות פשוטות אינה מבוססות בהכרח על רעב פיזי, ואף לא רגשי, אלא על הרעב לאנרגיה הקוסמית אשר הקיפה ומילאה אותנו בראשית חיינו. האדם הרעב לאנרגיה הזו מקבל מעט ממנה דרך הפחמימות, במחיר של כמות גדולה של אנרגיה נמוכה המשבשת את תפקודו. גורמים אחרים, כמו חינוך, מבטיחים לנו בטחון אם נקפיד ללכת בדרך שהם מציעים, ואנו עושים זאת גם אם בחושינו אנו מרגישים שזו אינה הדרך שלנו. גורמים אחרים, כתדרים אלקטרומגנטיים, אינם מודעים לנו כלל.

האדם, אם כן, אינו באמת גורם חסר ישע בסיפור הזה. באופן מודע, וגם לא מודע, הוא תורם למצב בכך שהוא מעדיף להמשיך ולדבוק באמונות, מחשבות, תפיסות, תזונה, וקשרים בינאישיים המזיקים לו ומערערים את יציבותו, משום שהוא אינו מאמין בעצמו ולכן אינו רוצה לקחת אחריות על חייו. קל הרבה יותר להמשיך להאמין כי אם נקפיד על תזונה דלת קלוריות נזכה להערכה ואהבה שאנו מחפשים, מאשר להתעורר למציאות המראה לנו כי האמונה הזו היא הבעיה בעצמה. האדם מעדיף באופן לא מודע להמשיך ולעסוק בצורה סיזיפית בהשמנה במקום לעצור את הרכבת, להכיר בכך שחייו מבוזבזים על ניסיון לקבל הכרה מגורמים שלעולם לא יכירו במי שהוא באמת, ולבחור להתחבר להדרכה הפנימית אשר היא זו שתחבר אותו לאנרגית האהבה שאותה איבד בראשית חייו. בכל רגע שהאדם בוחר שלא לממש את עצמו ובמקום זאת להמשיך לקבל הזנה נחותה ולתת בתמורה את תמצית חייו, הוא עולה עוד גרם במשקלו ומוסיף לחייו עוד מצוקה. הבחירה במימוש עצמי תסגור את הדלת לכל הגורמים החיצוניים המשפיעים לרעה, תנתק את האדם מהמטריקס ותביא להחזרת השליטה בגוף הפיזי, כמו גם לשאר הרבדים.

כדי לעלות על הדרך לאיזון יש צורך לפתח מודעות למטריקס שאנו חיים בו, להשפעות החיצוניות ולמאפיינים האישיים שמאפשרים להן לחדור אלינו פנימה. יש לעשות בחירה אמיצה הכוללת ויתור על סיפוקים שהמיידיות שבהם מושכת אולם אין בהם כל אמת עבורנו, ולהתחיל להכיר במה שנמנע מאיתנו לדעת במשך כל כך הרבה זמן – עד כמה אנו נפלאים, חשובים וחיוניים לעולם כמו שאנחנו. זו אינה קלישאה רוחנית. במערך של האנרגיות של העולם, כשאנו מודרכים מתוך עצמנו אנו פולטים אנרגיה ממש כמו שמש. לעומת זאת, כאשר אנו מעדיפים להזדקק להדרכה חיצונית כדי לא להקשיב לעצמנו אנו בולעים אנרגיה, כמו חור שחור. נראה הגיוני כי הבריאה תעדיף קיום, כמו שהשמש יוצרת, על פני חוסר קיום. לא כך?

אבי חברוני
מנחה סדנת "אוכל משקל ופוטנציאל"

השאר תגובה