עליה מדאיגה בכמות הלוקשים

nudels

השבוע פורסם "דו"ח העוני" של ה OECD והתקשורת עטה עליו כמוצאת שלל רב. לי הדו"ח קצת הזכיר את הסיפור על שחיין שטבע בבריכה שהעומק הממוצע בה הוא מטר אחד בלבד, השחיין אמנם טבע בצד העמוק של הבריכה אבל את המשפחה זה לא ממש מנחם (באופן מטאפורי, אף אחד לא באמת טבע). המסר אל תתנו לנתונים להטביע אתכם. ותזהרו מעיתונים ממוצעים.

אחד הדברים שהפתיעו אותי בהישמע הנתונים הנו המיקום הגבוה של ישראל(מקום ראשון) בכמות העניים. העיתוי של הדו"ח מעניין לא פחות מתוכנו (את ה OECD יאיר לא מעניין, אבל התקשורת…). סמוך להעברת התקציב עטור הגזירות בממשלת הטרולים והרשעים.

ושאני אומר הפתיעו, התגובה הראשונה שלי: "איך יכול להיות?" כלכלות מדינות ה PIGS קורסות, 25% אבטלה לעומת ישראל בה שעור התעסוקה הנו מהטובים בעולם המערבי, ומצב התעסוקה הוא הטוב בכל הזמנים.

אז כהרגלי, לאחרונה, כשאני מרגיש שמאכילים אותי לוקשים, אני הולך למקור (כמו עם התקציב, זוכרים? "איפה הכסף?", "הנה הכסף")

כותרת הדו"ח:

"המשבר מקטין ההכנסות ומפעיל לחץ על נתוני העוני ואי השוויון" (http://www.oecd.org/els/soc/OECD2013-Inequality-and-Poverty-8p.pdf)

כותרת ראשונה:

המשבר מקטין הכנסות מהון ומעבודה

מן הדו"ח: כתוצאה מן המשבר הכנסות על הון ומעבודה (הכנסות משקי הבית) פחתו משמעותית במרבית מדינות ה OECD בין השנים 2007 ל 2010….

market income fell

שימו לב שבישראל ירידה קלה בהכנסות מעבודה, עליה בהכנסות הון ועצמאיים, ובאופן כללי ישראל נמצאת במועדון המכובד של המדינות שלא נפגעו בפרמטר ההכנסה (יחד עם שוודיה, קנדה, אוסטריה, גרמניה ועוד). שימו לב איפה אנחנו ואיפה איסלנד, ניו זילנד ויוון שטופת התיירים.

כותרת שנייה:

עלייה משמעותית באי השוויון בהכנסות משקי הבית

הדו"ח מדבר על הגברת אי השוויון (מקדם ג'יני). במדינות ה OECD. עליה של 1% או יותר במקדם ג'יני ב 18 מדינות, שישראל לא אחת מהן.

market income inequality

אני מדלג אל הפואנטה….

זה הגרף שהטריף את התקשורת. אכן ישראל במקום הראשון (לא נעים!!!). אבל במנותק מיתר האינדיקטורים…

poverty

הגרף מדבר על העוני היחסי, משמעות הנתון, מעל 20% מהאוכלוסיה בישראל משתכרים פחות ממחצית השכר החציוני (להלן קו העוני), כולל הכנסות מקצבאות ותמיכות למיניהם

ע"פ כתבה שפורסמה בדה מרקר, השכר החציוני באוגוסט 2012 הנו 5,812, בעוד השכר הממוצע עומד על 8,881. גלובס פרסם נתונים דומים לפיהם השכר החציוני הנו 6,655 בעוד השכר הממוצע קרוב ל 9,000 ש"ח (שימו לב ששם מדובר על המועסקים, לא כולל מקבלי קצבאות).

מי שיודע איך מחשבים ממוצע וכיצד מחשבים חציון, מבין שיש כאן עיוות, כמו רבים מן המגיבים לכתבות בעתונים, תרשו לי לנחש ש"המגזרים הלא תורמים" הם אלו שהקפיצו את ישראל לקדמת הטבלה, בעוד יתר האינדיקטורים מעידים על כלכלה  בריאה.

קשה לי קצת להתייחס לגרפים שבדו"ח ללא הנתונים הגולמיים, על כן הרשיתי לעצמי להשתעשע מעט עם נתונים משלי.

במדינת shortcuts תשעה נתינים ומלך אחד (נכון, אני). הנתינים משתכרים באופן דומה לעשירונים בישראל, עד שיום אחד החלטתי להעלות את שכרם (וגם את שכרי) על פי ראות עיניי. העמודה בצד ימין בטבלה, בעלת הכותרת "לפני" מתארת את השכר לפני, והעמודה בצד שמאל, בעלת הכותרת "אחרי" מתארת את השכר, כצפוי יש לומר, אחרי. כזה אני, כשמדובר בגרפים וטבלאות. שימו לב להפרשים בין השכר הממוצע (כ 5000 ש"ח) לשכר החציוני (כ 800 ש"ח) אחרי השינוי. הגרפים בצד שמאל מתארים את עקומות לורנץ. המהווות בסיס לחישוב מדד ג'יני. שימו לב איך אי השוויון גבר, למרות שמצב העשירונים התחתונים לא הורע.

gini

לתהליך העלאת השכר שביצעתי במדינתי המשגשגת קוראים צמיחה. כמלך, הייתי מצפה מן העשירונים התחתונים שינסו לעלות על רכבת הצמיחה ולא להורידה מן הפסים.

בפעם הבאה אכתוב קצת על איך נוצרים פערים חברתיים:

רמז:
כפי שכבר כתבתי בפוסט העוסק בצדק חברתי

הרי החיים כמו בטבע הם משחק הישרדותי. ואסטרטגיה של זן אשר תוביל אותו לשגשוג או להכחדה הנה בראש ובראשונה אסטרטגיה של הפרט. כשם שדובי הקוטב, הנתונים בבעיה שלא באשמתם, אינם מתכנסים לטכס עצה. אלא כל פרט הנו שחקן עצמאי במגרש. וככל שבממוצע כל שחקן ישחק נכון את משחק החיים כך בראיית מקרו, ישרוד או יכחד הזן כולו. כך גם כלכלת הפרט היא שתקבע בסופו של דבר את מצבו של המשק (פרט יכול להיות גם תאגיד או כל ישות כלכלית אחרת).

וכשמדברים על אסטרטגיה. יש לגופים הגדולים יתרון. וכאן לדעתי היא נקודת התורפה של הקפיטליזם. כשהמציאות משתנה בקצב כה מסחרר, לפרטים החלשים קשה יותר להסתגל. ממש כמו אותו חילזון אשר לו לא היה מעתיק את מגוריו לצפון העיר, היכן שיכולתו אינה משגת. לא היה נרמס.

genie

כל דור והג'יני שלו – פעם היה זה השד העדתי, היום הג'יני של ה OECD

סגור לתגובות.