מיסי המלך החדשים

shahar

הפערים החברתיים הולכים וגוברים. מעמד הביניים ממוסה מכאן ועד להודעה חדשה. זה הזמן להחזיר את מס העזבון. הסכנה היחידה, שזה יעניק לכמה פולניות חיי נצח.

היה היה אדם בשם קורח ולו שלושה ילדים: עובדיה, דליה ומתניה.

  • עובדיה עבד אצל אבא, קיבל 10,000 ש"ח לחודש והוציא את הכסף שהרויח על מחיתו.
  • דליה היתה ה"כבשה השחורה". לא עבדה, אבל אבא הואיל לתת לה קצבה דלה של 1000 ש"ח בחודש. כמובן שכל הכסף יצא לצרכי מחיה.
  • מתניה היה הבן המפונק, ישב רגל על רגל וקיבל מאבא במתנה כל חודש 100,000 ש"ח והוציא כל חודש 10,000 ש"ח.

לאחרונה התבשרנו כי שר האוצר לפיד החליט להעלות את מס ההכנסה ואת המע"מ. להלן המשמעות של מדיניות המיסוי על שלושת הבנים:

  • עובדיה השכיר משלם מס הכנסה וממה שנשאר הוא משלם מע"מ על ההוצאות למחיתו. סה"כ כ-30% מס.
  • דליה הענייה משלמת מע"מ על מלוא הקצבה, סה"כ 17% מס.
  • מתניה משלם מע"מ על מיעוט ההכנסות שלו, סה"כ 1.7% מהכנסתו הולך למע"מ.

הטיעון העיקרי של המתנגדים למס ירושה ומתנות, הוא שמדובר במיסוי כפול. מבחינתם, טבעי לגמרי שעובדיה, שעבד עבור הכסף שקיבל מאבא ישלם מס, למרות שמדובר לכאורה במס כפול – הכסף הגיע גם הוא מאבא קורח ששילם עליו מס. באופן אבסורדי, כשמדובר במתנה, מתניה שלא עבד מקבל את מלוא הכסף בזמן שהשכיר שעבד עבור המשכורת ממוסה.

גם ההשוואה בין דליה למתניה מגלה ערכים אנטי חברתיים מאחורי מדיניות המיסוי. מתניה העשיר משלם על הכנסתו הנדיבה אחוז זעום, בזמן שדליה הדלה נאלצת להיפרד מאחוז גדול פי עשרה.

לעומת מעמד הביניים ניצבות שתי שכבות שהנטל עליהן פחות: מצד אחד נמצאת שכבת העוני, שיכולתה לתרום לצמיחה מוגבלת. מן הצד השני ניצבת שכבת האליטה, שיכולתה לצבור את פירות הצמיחה למעשה בלתי מוגבלת. הפערים המתרחבים בחברה הם מחלה ממארת שהורסת כל חלקה טובה במדינה. העניים נהיים עניים יותר והעשירים מתעשרים. הכסף מושך אחריו עוד כסף ומעגל הקסם של העוני גדל וגדל. העובדה שהמליארדים עוברים מההורה לילד מנציחה את המצב המעוות הזה. ילד שנולד עם כפית כסף בפה הופך לגביר וממשיך לצבור עוד ועוד. המפתח ליציאה מהמעגל הוא הטלת מיסוי על היורשים באופן שישיב חלק מההון למדינה.

מס עיזבון ומתנות נהוג בכלכלות המפותחות המובילות בעולם, בין השאר בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה. בארה"ב, סמל הקפיטליזם, מוטל מס בגובה 45% על ירושות מעל מליון דולר. גם בישראל היה קיים מס עיזבון עד 1981, אך הוא בוטל בתקופת התפרצות האינפלציה. דווקא שוודיה הסוציאליסטית ביטלה את מס הירושה, ולעומת זאת מס ההכנסה בה גבוה מאד. הטענה כאילו הדרישה למס ירושה נגועה בנטיות קומוניסטיות היא שגויה ואינה מבוססת.

אמנם להורה יש זכות להעניק לילדיו רכוש שהשיג מיגיע כפיו. יחד עם זאת, לצאצא, שכל "פועלו" היה להיוולד למשפחה ה"נכונה", אין זכות טבעית לרשת את הפער הכלכלי שצברו הוריו. האיזון הנכון בין ההכרה בזכות ההורה להוריש לבין הרצון למנוע את הנצחת הפער החברתי הוא באמצעות מס על ירושה ומתנות. מס כזה יחזיר חלק מההון לציבור, ויעביר אותו ממעגל הקסמים של הפער החברתי למעגל הצמיחה.

מס עיזבון ומתנות יאפשר קיום חלוקת משאבים טובה יותר והעברת מעט מהנטל, שרובו המכריע נופל היום על השכבה היצרנית, אל שכבת בעלי ההון. הרי לכם המפתח לצדק חברתי. בפעם הבאה ששר האוצר לפיד יספר לכם על כך שהוא לוקח מ"כולם" ספרו לו את הסיפור על שלושת הילדים של קורח.

תגובה אחת

  1. מאת יעקב:

    כמה מקרים כאלו של עשירים שמעניקים לילדים שלהם קצבאות ענקיות יש במציאות? ומה גורם לך לחשוב שהם לא יצליחו עם הכסף הרב שהם צברו למצוא דרך להתחמק מהמס? אולי במקום לחשוב על איך לגבות סוף סוף מהעשירים את החלק שלהם, פשוט נוריד את הנטל מכולם? איזה תועלת יש לנו מהמנגנון הממשלתי האדיר והמנופח שעיקר עיסוקו הוא בלהטריד את מנוחתנו?

השאר תגובה