מפסח, יום השואה, יום הזכרון, אל יום העצמאות

היום אנו מרכינים ראש לזכר המיליונים. ואחד הנושאים המדוברים הנו דעיכת הזיכרון, שכן הטבע עושה את שלו והולכים ומתמעטים הניצולים. והרי יבוא יום וגם בני הניצולים לא יהיו עוד, וגם הנכדים והנינים. ומה יהיה על הזיכרון?
ומישהו זוכר בכלל את המתים שמתו לעם ישראל ביציאת מצריים (פסח)? ובחורבן הבית (ט' באב)?

ובעוד 1000 שנים? מה יהיה על הזכרון?

המצבה היחידה שתיוותר לפאר את שמם של הנרצחים היא המעצמה שקמה במזרח התיכון על אפם ועל חמתם של אנטישמים ומלעיזים.

בתגובה לכתבתו המצויינת של יעקב אילון בערוץ 2 על האנטישמיות באירופה ובעולם בכלל.

 

 

השאר תגובה