סיפורי מעשיות

סיפורי מעשיות

סיפורי מעשיות


לאחרונה אני נחשף יותר ויותר לרעיון חדשני ונועז מחד אך שמרני ונושן מאידך אשר מתיימר לפתור את הבעיות הכלכליות עמן מתמודדת האנושות כבמטה קסם. אני באופן אישי מאוד אוהב קסמים אבל יש לי גם סייגים (קוים אדומים אם תרצו), כזה אני, שמרן. תנאי בל יעבור, כל בחורה שמנוסרת חייבת להיות מחוברת בחזרה. והמופע, מרהיב ככל שיהיה, חייב להיות תחום לאולם בו הוא מתרחש כדי שבסיומו נוכל להתעורר ולהבדיל באופן ברור היכן עובר הגבול בין פנטזיה למציאות. בפעם האחרונה שחרגנו מן הכלל הזה (בואך 2008)… טוב, זה עדיין לא נגמר.

כל הכסף בעולם מיוצר כחוב נושא ריבית, אין זה משנה במה הכסף מגובה אלא מי שולט בכמות שלו. ומכיוון שהכסף נוצר כחוב נושא ריבית תמיד הוא יהיה במחסור. עד כאן הגדרת הבעיה. הפתרון אם כן פשוט. נייצר כסף לא מחוב, פשוט נדפיס כמה שצריך, לא גרוש אחד יותר ולא חור של גרוש פחות. הבעיה פתורה, מחיאות כפיים, קידה, אל תחשבו אפילו, אין הדרן.

ולמה זה נכון? משתי סיבות: 1. זה כתוב באינטרנט ואפילו יש על כך סרטים ביוטיוב ולייקים בפייסבוק. 2. אמר את זה, לא פחות ולא יותר, הקוסם מארץ עוץ.

פעם שלישית גלידה

בפעם הראשונה נחשפתי לסודו של הקוסם מארץ עוץ לפני מספר חודשים עת שוטטתי להנאתי בדפי הפייסבוק של אתרים כלכליים. בפעם השנייה דרך שיתוף בבלוג המצויין, הכלכלה האמיתית, פוסט פרי עיטו של אורי ירון, "האבסורד הגדול של הכסף", מסביר בצורה נהירה, מהו כסף, כיצד הוא נוצר (כחוב, כבר אמרנו) מדוע הוא חסר (ריבית דה ריבית דה ריבית) ומה הפתרון (להדפיס כסף זול). בפעם השלישית נתקלתי לגמרי במקרה (עאלק…) בכתבה באתר כלכליסט, "הקפיטליזם בחמש אקסיומות שגויות", בה מרואיין הלורד אדייר טרנר, "האיש שהציל את המערכת הפיננסית בבריטניה מקריסה", כך על פי המאמר.

6. צריך ללכת רחוק יותר….

פתרון שטרנר עצמו הציע באותה הזדמנות היה להשתמש בכלי שעצם אזכורו יכול להעביר חלחלה בכלכלנים ולהעלות בהם סיוטים על אינפלציה: הדפסת כסף בבנק המרכזי לצורך המרצת הכלכלה….הם עסוקים בלהכחיש שיש להם יכולת לעשות דברים שהם באמת יכולים לעשות. יש לכך הצדקה: הם מבועתים מכך שאם כולם יידעו שהם יכולים לעשות את זה, ירצו שהם יעשו את זה ב־99 השנים שבהם זה רעיון גרוע, ולא בשנה האחת מ־100 שבה זה רעיון טוב.

הראיון מסתיים במילותיו של לורד אדייר: "אבל אני חושב שאנחנו צריכים לפחות לדון באפשרות הזאת (הדפסת כסף, י.ג) באופן פתוח".

לא אחזור על כל ההסברים, להלן המקורות, קריאה/צפייה מהנה. אולם לבקשת הלורד, אם לדון באופן פתוח, אני מעוניין (בצניעות כמובן, אני לא לורד ולא קוסם) לתרום את חלקי לדיון.

האבסורד הגדול של הכסף
הסוד של עוץ
השמש זורחת בשש, מחווה לאלן וואטס
הקפיטליזם בחמש אקסיומות שגויות



לפני שאטען את טיעוני, אני רוצה לצטט מספר אמירות מתוך"השמש זורחת בשש" ולו רק כדי לגרום לכם לראות את הסרטון הנהדר ההוא (למרות שאני לא מסכים עם אף מילה שנאמרה בו, אני עדיין חושב שהוא נהדר)…
"אנו מבלבלים בטעות שכסף הוא עושר…" (זמן 1:41)
"כסף הוא משהוא שאנו ממציאים, כמו אינצ'ים…. (בציניות) מצטערים, אתה לא יכול לבנות בית כי נגמרו לנו האינצ'ים… "(זמן 2:17)
"כשחושבים באופן בודהיסטי לא עושים כאלו טעויות (חושבים על הכסף כבעל ערך ולא כאמצעי מדידה, י.ג)" (זמן 3:24)

הזיכרון שלנו כל כך קצר שאנו נוטים לשכוח שהזיכרון שלנו קצר…

מכיוון שהבעייה הראשונה שהוצגה לעיל כמו גם הפתרון לבעיה זו עוסקים בכסף, ראוי לטעמי (להזכירכם, הבעיה השנייה היא קוצר הזיכרון)  להתעכב לרגע על ההגדרה: מהו כסף.

כסף הוא כמובן אמצעי חליפין, מקובל להגדירו כ "הסכם בין אנשים" (ההגדרות בשפה חופשית). בראשית ימי הכסף האמון בו היה מועט על כן הכסף היה עשוי ממתכות יקרות. וככל שהאמון בכסף גבר, הבינה האנושות שניתן להשתמש בשטרות. וכשאני מדבר על אמון, אני מדבר על אמון בקונספט של כסף כאמצעי חליפין ולאו דווקא אמון בין מוסר השטר למקבלו. ולו רק כדי להמחיש שהכסף הוא הסכם אזכיר לכם תקופות בהם היה מקובל "לרשום" במכולת, וכך אמירתו של ילד בן 6, "תרשום" כמוה כמטבע לכל דבר, כל עוד המוכר מאמין שיראה כסף אמיתי ביום מן הימים (תירגעו, כך אכן קרה).

כשנצמדים להגדרה הזו, קל להבין איך האנושות התדרדרה למצבה העגום כיום. אם כסף הוא הסכם, ניתן לייצר עוד כסף על ידי שינוי ההסכם (להדפיס) . ניתן לחסוך/להרוויח כסף ע"י הפרת ההסכם (לא להחזיר את החוב, לא לכבד את הצ'ק). ועוד היד נטויה. אבל תרשו לי להציע הגדרה אחרת, שאינה סותרת את ההגדרה הראשונה. אלה מתקיימת בצמוד לה.

כסף הוא אנרגיה

תרשו לי להזכיר לכם איך הכל התחיל. עת הפכנו מחבורה של ציידים לקטים ליצורים אינטליגנטים, או לפחות לכאלו שחושבים עצמם אינטליגנטים (קוראי shortcuts הם באמת כאלו). הכל החל שהצייד הבין שהוא לא חייב/יכול/רוצה לאכול את הציד ישר מן המנגל, הוא יכול לשמור קצת במקרר למחר. והמלקטת הבינה שהיא יכולה לגדל במקום ללקט. ואפילו רחמנא לצלן, לגדל יותר ממה שהיא צריכה. מכאן הדרך לסחר חליפין הייתה קצרה. אבל נזכור כי הציד או החקלאות בוצעו לצרכיי קיום. אוכל = אנרגיה וכשאנו מחליפים שק חיטה בנתח קצבים או תבנית ביצים  בכד חלב או אפילו בבגד (חום) אנו מחליפים (ממירים) צורות שונות של אנרגיה (בימים ההם איש לא חשב לגבות תשלום עודף עבור ביצי חופש, פרימיטיביים). השקל הוא משקל (mg) וכשמרימים אותו לגובה h יש לו אנרגיה פוטנציאלית (mgh). על כן ניתן להשתמש בו כשרוצים להמיר שק חיטה (הרבה אנרגיה) בתבנית ביצים (כולסטרול). גם בגלידה יש אנרגיה (חלבונים) ואולי זה מקור הפתגם "אין גלידה בחינם".

בכל זאת קצת רצינות. לא ניתן לפתור את בעיית המחסור בכסף ע"י יצירת כסף יש מאיין, כי זה מפר את האקסיומה הכי בסיסית של הטבע: חוק שימור אנרגיה.

כל הכסף נוצר כחוב נושא ריבית!!!!?

תודה לביל סטיל (הסוד של עוץ) ושות' על שעשו את מלאכתי קלה הפעם, רק בזה שפתחו שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב…) משפט במילה כל. על כן מספיק שאראה דרך אחת לייצר כסף יש מאיין בדרך שאינה חוב (עבודה חו"ח לא נחשב)כדי להטיל ספק (לשלול זו אמירה חזקה מדי ואין בי שום רצון להפוך לקרפדה רק מלהרגיז קוסם).

מעשה שהיה, כך היה. shortcuts הוא בלוג נהדר על כן החלטתי לרשום אותו למסחר בבורסה, הנפקתי 1000 מניות ומכרתי כל אחת מהן בשקל אחד בלבד ל1000 אנשים שונים אותם איני מכיר. חלפו הימים ושווי המניות נותר כשהיה 1000 שקלים סך הכל. עד שיום אחד, אחד מבעלי המניות מכר מניה אחת בלבד תמורת סכום צנוע אך הגיוני של שני שקלים. למרות שרק שני שקלים החליפו ידיים ושקל אמיתי נוצר יש מאיין שלא מחוב. שימו לב ששווי הבלוג קפץ בן רגע ל 2000 שקלים. וכך בעסקה של 2 שקלים נוצרו למעשה יש מאין 999 שקלים. מש"ל

למען הסר ספק, אני לא טוען שכסף לא מיוצר מחוב. אני רק טוען שלא כל הכסף מיוצר מחוב. אבל אם הגעתם עד כאן, תרשו לי להציע כי רוב הכסף בעולם מיוצר דווקא בדרך שהצעתי אני. ורק כדי להמחיש, עשרות אלפי דירות שנמכרו בשנים האחרונות בישראל העלו את מחירן של מליוני דירות שנבנו מאז קום המדינה ולא החליפו יד בתקופה המדוברת. חישבו על המסחר בבורסה, היקף המסחר היומי נמוך יחסית אולם שער הסגירה קובע את מחיר כל המניות ולא רק אלו שהחליפו ידיים בפועל.

חוב טוב הכל טוב.

אני הולך סחור סחור, מספר סיפורי מעשיות (אבל לא אני התחלתי) עד שעלול להיווצר חשש כי אני לא מתכוון להתמודד עם הבעיה האמיתית לשמה התכנסנו. פתרון משבר החובות. אבל לפני שנוכל לעשות זאת נגדיר תחילה מה זה חוב. או ליתר דיוק, מה זה חוב טוב.

תכירו את ישראל, חייל משוחרר, חסר כל גרוש על התחת, אשר חשקה נפשו למכור פלאפל. ניגש אל הבנק, הציג תכנית עסקית, שכנע, לווה, טיגן, מכר, החזיר. יצר יש מאיין כסף מחוב (וגם מעבודה) . אבל מרגע שהחזיר הוא ממשיך לייצר כסף מכסף (וגם מעבודה) את הכסף שהרוויח הוא יכול להשקיע בפתיחת סניף נוסף, בנדל"ן או בפק"ם. וכך הוא מייצר כסף מכסף אבל את הכסף הראשוני הוא יצר מחוב, להלן חוב טוב. למתקדמים בלבד, גם את הכסף השניוני הוא יצר מחוב טוב, חוב של אחרים כלפיו.

יהושוע ראה כי טוב, ניגש לבנק ולווה גם כן,  אבל כשהבנק הקשה: "אתה יודע בכלל לטגן פלאפל?" השיב יהושוע "מה זה משנה, תוך שנה הדוכן שווה יותר מן החוב, אני מוכר את הדוכן מחזיר ת'כסף סוגר עניין." כמובן שבסוף התקופה יהושוע לא החזיר את הכסף ולמעשה יצר חוב מחוב.

הבעיה היא שבפרק הזמן בין נטילת ההלוואה של יהושוע ועד שהתברר שהוא לא יודע לטגן פלאפל, הבנק היה מסוחרר מן ההצלחה של ישראל והלווה גם ליוחנן וליאיר וליונתן. וסוף הסיפור שהבנק נותר עם פיתות ריקות. להלן משבר חובות, בועה. על כן בפעם הבאה שיטענו בפניכם כי העולם במשבר כי כל הכסף נוצר מחוב ואין מספיק כסף לשלם את הריבית. תזכרו שהיינו שם כשזה קרה. העולם במשבר כי היה יותר מדי כסף וחילקו אותו בלי חשבון לאנשים שלא ידעו מה לעשות איתו וכך ניפחו את הבועה. ולהיכן נעלם הכסף? חלק החליף ידיים ושוכן לבטח אצל בעליו החדשים, וחלק התפוגג כשם שנוצר, זוכרים את shortcuts הבלוג המיתולוגי, הוא שווה 2000 שקלים כל עוד הציבור מאמין שהוא שווה כך.

ללא מילים…

פלאפון

הופך שעה אבודה לשעת עבודה

iphone6

"אנו עובדים בעבודות שאנו לא אוהבים כדי שיהיה לנו כסף לקנות דברים שאנחנו לא צריכים" בראד פיט, מועדון קרב.

על מה לעזאזל חשבתי…

על מה לעזאזל חשבתי כשכתבתי את אחד הפוסטים הראשונים שלי "צדק חברתי" ותקופה קצרה אח"כ מיניתי את טופי ליועץ אסטרטגי לבלוג.

חשבתי שהעולם אותו אנו מחשיבים למורכב (הוא באמת כזה) מתבסס על כמה אקסיומות בסיסיות בודדות: חוק שימור אנרגיה ,מערכות משוב שלילי, אסטרטגיות יציבות אבולוציונית.
חשבתי שהשיטה הקפיטליסטית היא המשך ישיר של האבולוציה. הכלכלות בעולם מתכנסות לשם. על כן על פי ההגדרה זאת השיטה היציבה ביותר.
חשבתי שאחד הכשלים בשיטה (כשל שוק) הנו בהתנהלות הפרט, עובד קשה מדי, מבזבז כסף על שטויות, לא פרואקטיבי, צובר חובות, קיים חשש שלא ישרוד.

A<A+B

הטענה המרכזית שאני מנסה לסתור: כל הכסף נוצר כחוב נושא ריבית, על כן תמיד יחסר כסף ויש לשנות את השיטה. לטוענים כי ניתן להדפיס כסף, כמה שצריך, ולפתור את המשבר אשיב:

זוכרים את אלן וואטס והאינצ'ים. צר לי לאכזב, האנלוגיה שלו מקסימה אבל אינה נכונה. כסף הוא לא סתם מספר, הוא אמצעי אוגר אנרגיה. הוא אמיתי.  לא ניתן לפתור את מצוקת הנדל"ן ע"י חלוקת אינצ'ים לזוגות צעירים. הדירה שלכם קטנה מידי? 100 מטר לא מספיק? אז בואו נגדיר מחדש שבמטר יש 200 סנטימטרים, הכפלנו לכם את שטח הדירה, מרוצים? אני לא חושב.
אבל נניח שאני טועה, הדפסת כסף אינה דילול שווי הנכסים כך שבפועל הם שווים אותו דבר אולם מבחינה תיאורתית הם שווים פחות (אינפלציה). זוכרים את תאוריית האשראי החברתי? הזכרתי אותה כבר פעמיים, למעשה שלוש. לא אחזור על ההסבר המלא, תלחצו על הקישורים אם אתם רוצים. על פי התאוריה, כושר הקנייה תמיד קטן מכושר הייצור לכן תמיד חסר כסף . שימו לב בבקשה, אני חוזר. לא משנה כמה כסף נכניס לתוך המערכת, תמיד A<A+B. ובעברית כמה שנשפוך כסף על ציבור הצרכנים, תמיד הכסף הזה ימצא את דרכו אל בעלי ההון.

אז מה כן?

כפי שכבר ציינתי, אני לא קוסם. אבל בכל זאת יש לי עצה עבורכם. בכל פעם שמישהו מציע לכם פתרון קל לבעיה מורכבת אל תאמינו. הפתרון למשבר החובות חייב להיות קשה וכואב. הוא נגרם בשל צמיחה מואצת מידי. על כן אין מנוס מהאטה. זו דרכו של העולם (משוב שלילי) וכל מי שטוען אחרת פשוט מספר לכם סיפורי מעשיות.

השאר תגובה