עמנואל וחורבן הבית השלישי

imanuel

פורנוגרפיה – "תיאורי זימה, חומר כתוב או מצולם הגדוש אירועים ותמונות מחיי המין, כדי לגרות את היצר",  אבן שושן

האסוציאציה הראשונה שעולה לי למשמע השם "עמנואל" הנה של כוכבת הפורנו הרך הצרפתייה (???) אשר פרצה אל התודעה הישראלית עם מהפכת הכבלים לפני עשור או שניים.

כשאני מתבונן בסיקור של פרשת עמנואל רוזן, בימים האחרונים, אל מול ההגדרה היבשה של "פורנוגרפיה" על פי אבן שושן, אני לא יכול להתעלם מן הדמיון. הרי תפקידה של הפורנוגרפיה, לגרות, להצית את הדימיון. והטרוניות נגדה הנן עקב ניצולן של הנשים ע"י גברים לסיפוק תאוותם האפילה. ואני שואל: האם פרסומת חושפנית ומגרה היא פורנוגרפיה? היכן עובר הקו?

immanuel2

היו ימים שגם בסרט פורנו, עד שהיו רואים ציצי, הייתה יוצאת הנשמה (ואי אפשר היה להריץ קדימה, איזה סבל)
מתוך – Emmanuelle in Space First Contact (1) Krista Allen.avi (לא מומלץ !!!)

 

 

 

פרופורציהjpg

קצת פרופורציות, מה שלא עושה הלייזר, עושה הפוטושופ, מה שיפה כאן – המודעה פונה אל נשים!!!

האסוציאציה השנייה שעלתה במוחי, ואני מסייג, איני בקיא בפרטים הקטנים וכבר טבעתי באוסף הדיווחים, כי אין זה עוד מקרה רגיל של הטרדה. איך שהוא מן התיאורים הראשוניים נדמה היה לי שההטרדות לכאורה הללו מאופיינות בחולשה ולא בכח. כפי שציטטתי בעבר. "כל עולמנו סובב סביב הסקס, מלבד הסקס, הסקס סובב סביב הכח". על פי פרשנותו של החוק היבש, קו הגבול שמבדיל בין הטרדה לחיזור שלומיאלי הנו יחסי המרות. אבל גם כשמתקיימים יחסי מרות, השאלה שחייבת להישאל, מהוא המניע להטרדה? כח או חולשה של המטריד?

בכתבה "פורנוגרפיה ב4 מימדים…", טענתי בזכות מיסוד הזנות מתוך ראיה של הפרדת הזנות מן הפשיעה. בכתבת המשך שתיכתב בקרוב, אפרט בהרחבה על תפיסתי את הפשיעה הנ"ל: פשע מאורגן – המניע את עולם הזנות, ופשע לא מאורגן, ספונטני הכולל אונס והטרדה…

אבל זה יבוא בהמשך.

כרגע מטריד אותי לא פחות, שצף הרוע שפרץ לאחרונה גבולות חדשים.

משהו לא טוב קורה בחברה הישראלית, ההתפרצות בפרשת החוב של בנק לאומי, הרוע הגלום בתגובות הגולשים בפרשות השונות, העיסוק האובססיבי בפרשת רוזן, הפילוג בין דתיים, חילוניים, עובדי הנמלים, והעשירונים השונים ועוד.

נזכרתי בסיפור על קמצא ובר קמצא: בגלל שנאת חינם חרבה ירושליםתלמוד בבלי, גיטין נ"ה, ע"ב (בקישור, ניתן למצוא את המקור וגם עיבוד של יוכבד סגל המנגיש את הסיפור לגיל הרך, או סתם לתינוקות שנישבו)

      תפסו בידו והקימו והוציאו 
      אמר: הואיל וישבו חכמים ולא מיחו בו, – מכלל שנוח להם 
      אלך ואוכל בהם קורצא אצל המלך 
      בא ואמר לקיסר: מרדו בך היהודים

עלבונו של קמצא על כך שהחכמים שנכחו בסעודה לא נחלצו לעזרתו (מעבר לעלבון הבסיסי )

ואני אומר, עניותה של החברה הישראלית, שרוקדת על הדם, ושכללי האתיקה של הסיקור נפרצו. הסיקור הפך לפורנוגרפיה.

אבל יותר מכך:

עניותה של החברה הישראלית, שידעו ולא עשו דבר לעזור למוטרדות, לא דיברו, לא חשפו את הפרשה, האם השכל הישר יכול להניח שאם היו נפרצים גבולות (אונס ממש) איש לא היה מעלים עין?  וכבר כתבתי כאן בעבר על "חיי המין של הכלבים והפרפרים" מתוך ראייה כי אנו מתכחשים לבסיס החייתי שלנו, שוכחים מה מניע אותנו.

עניותה של החברה הישראלית. שידעו ולא עשו דבר, לעזור למטריד, להתגבר על חולשתו, כדי שלא יטריד אחרות.

היו עסוקים בשאלה: האם נחצה קו? שתכליתה אינה טיפול ומניעה, תכליתה ענישה בלבד.

מוגש כחומר למחשבה לקוראי www.shortcuts.co.il

אותם אני מאוד מאוד אוהב (ומקווה שלא מטריד)

סגור לתגובות.