צדק חברתי

מחשבות על צדק חברתי.

לפני מספר שבועות, יום חורפי במיוחד, יצאתי לטיול לילי עם טופי, כלבי האצילי. והנה, אך חצתה רגלי את מפתן דלת הכניסה, דרכתי על חילזון. באמת שלא התכוונתי, פשוט לא שמתי לב. אולם הקול הקראנצ'י של הקונכייה הפריכה המתפצחת תחת רגלי, לא הותיר אותי אדיש, ומחשבות עצובות החלו לפקוד את מוחי. על מר גורלו של החילזון, אשר באבחת מגף מהירה, איבד את חייו, ללא שניתנה לו הזדמנות להיפרד מיקיריו. ומי יודע אי אלו חלומות שחלם מעולם לא יתגשמו.

החילזון לעומת זאת, למרבה הפליאה. לא הקדיש אפילו שביב של מחשבה מהירה להתייפח על מר גורלו. אני יודע מה אתם חושבים, ודאי שלא, הרי מחשבות על צדק, או כל מחשבה, הנן נחלתן הבלעדית של יצורים אינטליגנטים כמונו. וחלזונות, עם כל הכבוד, לא מעסיקים עצמם בנושאים נשגבים אלו. אולם תרשו לי לטעון, מבלי להתיימר כמובן, שזו לא הסיבה. וכדי שלא יהיה ספק, ולו כדי שלא אקומם עלי את אוהבי החלזונות, אדגיש, אני לא טוען שהחילזון הספציפי הזה, או כל חילזון אחר לצורך העניין, לא אינטליגנטי (ואני גם לא טוען שכן), אני רק טוען שזו לא הסיבה. יהיו שיאמרו שהזמן הקצר שחלף, מרגע בקיעת הקונכייה, ועד לפקיעת הנשמה החלזונית. לא הספיק לשביב המחשבה להתפתח במוחו הרך, מה גם שהיה נתון תחת לחץ באותה העת. אולם, מבלי שאצטרך להסיק מקצב תנועתם, למהירות מחשבתם, תרשו לי לנחש, גם זו לא הסיבה. וגם לא העובדה שמעולם לא דרכו עליו עד כה, ולכן לא נדרש לסוגיה זו בעבר. הסיבה האמיתית, שחלזוננו היקר לא חשב על הסיטואציה המלחיצה במונחים של צדק או חוסר צדק הינה פשוט כי המושג "צדק" לא קיים בטבע.

וכאילו שלא ידעתם, הטבע המיטיב, המעניק חיים, יכול להיות גם אכזר, ולדון זנים שלמים לשגשוג ואחרים להכחדה, מבלי להניד עפעף.

אז אם לא במונחים של צדק? איך הטבע שופט? ובכן התשובה המקובלת לשאלה זו, הנה "אסטרטגיה יציבה אבולוציונית" והדרך המקובלת להדגים זאת היא דרך "משל היונה והנץ". לא אכנס כאן לפירוט של מושגים אלו, אני סומך על קוראי הנאמנים, שכבר יודעים, או שידעו לגגל אם ירצו. אוסיף רק שהמנגנון העומד מאחורי שני המושגים שהזכרתי הנו "מערכת משוב שלילי" אשר הוזכר כאן בעבר ועוד יוזכר רבות.

אני יודע שמרבית הקוראים מחשיבים עצמם חכמים יותר מאותו חילזון אומלל שלא הסתכל ימינה או שמאלה (או למעלה) לפני שחצה את סף דלתי, אולם איפה שהוא עם התפתחות המין האנושי, לשיא של כל הזמנים. עם כל החכמה והידע, שכחנו לפעמים לעצור, ולהתבונן, מדוע הדברים הם כפי שהנם:  מחירי הדירות והקוטג', הסלולרי והאוברדרפט. וכשאני אומר להתבונן, אני מתכוון מעבר לכתפינו, רחוק יותר. וכשאני אומר שכחנו, אני מתכוון בעיקר למעמד הביניים דרומה. כי כשאנו מוחים "צדק חברתי" מבלי להבין את התהליכים שהובילו לאי הצדק, אשר בבסיסם אין להם קשר ולו הקלוש ביותר לצדק. יכולנו באותה מידה למחות כנגד אסטרואיד ענק העושה דרכו אלינו, ממש ברגעים אלו (רק לדוגמה, אין באמת אסטרואיד בדרך, תירגעו).

אני לא אומר שהממשלה לא אשמה (ואני גם לא אומר שכן) ובטח שצריך למחות מפעם לפעם. אולם מיום נפילתם של האחים ליהמן ב 2008 . שבים ועולים הקולות: "השיטה הקפיטליסטית מתה". אז השיטה הקפיטליסטית עדיין כאן ותהיה כאן תמיד. פשוט כי היא השיטה היחידה היציבה אבולוציונית.

באופן פרדוקסלי  בשעה שהמין האנושי מצוי בשיא פריחתו, שהרי הדרך החוצה מן העוני, נעוצה בהשכלה, כך אמרו לנו תמיד (בצדק, בלי ציניות). הרי שבעוד רמת ההשכלה היא מהגבוהות ביותר אי פעם (האנאלפביתיות פשה מן העולם רק לפני דור או שניים) מתמודדת האנושות עם משבר כלכלי החמור ביותר שידעה עד כה.

והרי החיים כמו בטבע הם משחק הישרדותי. ואסטרטגיה של זן אשר תוביל אותו לשגשוג או להכחדה הנה בראש ובראשונה אסטרטגיה של הפרט. כשם שדובי הקוטב, הנתונים בבעיה שלא באשמתם, אינם מתכנסים לטכס עצה. אלא כל פרט הנו שחקן עצמאי במגרש. וככל שבממוצע כל שחקן ישחק נכון את משחק החיים כך בראיית מקרו, ישרוד או יכחד הזן כולו. כך גם כלכלת הפרט היא שתקבע בסופו של דבר את מצבו של המשק.

וכשמדברים על אסטרטגיה. יש לגופים הגדולים יתרון. וכאן לדעתי היא נקודת התורפה של הקפיטליזם. כשהמציאות משתנה בקצב כה מסחרר, לפרטים החלשים קשה יותר להסתגל. ממש כמו אותו חילזון אשר לו לא היה מעתיק את מגוריו לצפון העיר, היכן שיכולתו אינה משגת. לא היה נרמס.

 

עד כאן להפעם

www.shortcuts.co.il

כל הזכויות שמורות

מבוסס על סיפור אמיתי

אהבת? שתף עם מישהו שאתה אוהב. לא אהבת? שתף עם מישהו שאתה שונא 🙂

 

השאר תגובה