עסקים קטנים = A+B

 – במאמר "לדפוק את האלפיון העליון", הצעתי פתרון לבעיה מציקה במיוחד שמעסיקה את אזרחי ישראל בימים אלו, בשעות שאינם עוקבים בדריכות אחר ביקורו של הנשיא אובמה.

B- במאמר "צדק צדק תרדוף", דיברתי על יתרונות וחסרונות השיטה הקפיטליסטית, למרות שבעיניי אין לה בכלל חסרונות.

במאמר הזה, אנסה לטעון ש A+B = עסקים קטנים. למרות שזה באמת, אבל ממש, לא מעניין אף אחד.

מכיוון שהטענה האחרונה, מעט יותר מורכבת. המאמר הזה הולך להיות קצת יותר ארוך ומשעמם מקודמיו.

מכיוון שכל המאמרים שלא מעניינים אף אחד הם כאלה, לא אמורה להיות עם זה בעיה.

נ.ב.

מסקר קטן ולא מחייב שערכתי, מסתבר שמה שכן מעניין את הקורא הממוצע הוא פורנוגרפיה. לכן אשלב בבלוג שלי, מפעם לפעם, גם תכנים פורנוגרפיים. עם הקורא הלא ממוצע הסליחה.

A – תאוריית האשראי החברתי – ההסבר הפשוט.

התגובה הטיפוסית ביותר למאמרי "לדפוק את האלפיון העליון" הנה: "תגיד השתגעת?". ובכן, אני לא אומר שכן, ואני לא אומר שלא. אבל להגנתי אטען. א. השיטה טובה, ב. לא אני המצאתי אותה ו ג. להלן ההוכחה:

תאוריית האשראי החברתי מנסה להוכיח באופן מדעי את מה שכולם כבר יודעים גם כך: כסף הולך לכסף.

הדרך הטובה ביותר, לדעתי,  להסביר את התאוריה, הינה דרך מודל פשוט בו קיימים שני שחקנים בלבד:

שחקן א': מפעל יצרני המייצר את כל צרכי המשק.  להלן המפעל.

שחקן ב': הקולקטיב: כל הפרטים אשר עובדים במפעל. מן המנכ"ל ועד לאחרון הפועלים.

משפט A+B אשר עומד בבסיס תאוריית האשראי החברתי, מסביר את מצוקת מעמד הביניים ומטה באופן הבא:

מסמנים A  את כל הוצאות השכר של המפעל.

מסמנים B את כל הוצאות של המפעל שאינם על שכר (חומרי גלם בלבד. אין אחרות!).

נניח לרגע שהמפעל עובד בהתנדבות: לא רוצה להרוויח אבל גם לא להפסיד. לכן כל המוצרים של המפעל נמכרים במחירי עלות A+B.

מכיוון שכח הקניה של הצרכנים הינו A ו  A<A+Bתיאורית האשראי החברתי גורסת כי: "תמיד, אבל תמיד, יחסר לשחקן ב' כסף והוא יאלץ ללוות אותו מן הבנק".

לכן מעמד הביניים תמיד במינוס.

חדי העין, והם בלבד, הבחינו כי במודל שהצגתי אין בנק. לכן הבעיה של מעמד הביניים פתורה. מעתה הם לא במינוס. אבל מכיוון שעדיין A<A+B, הבעיה גולגלה לפתחו של בעל המפעל, לפועלים אין כסף, אין בנק, לא קונים מספיק, סוגרים את המפעל.

מש"ל

image001

הראשון שזיהה שכאשר אנו סוגרים את הארנק, אנו דופקים את האלפיון העליון.

image002

הראשונה שזיהתה שמה שבעצם כולם רוצים זה לדפוק את האלפיון העליון

הבעיה עם השיטה הנ"ל: שלאחר סגירת המפעל, כולם רעבים. זו אכן בעיה, אבל לא לי הפתרון. אני בלוגר, לא מסעדן.

*דרך אגב: ככל שמתעמקים, ושמים לב לפרטים הקטנים, מבחינים למשל שבמודל שלי אין חרדים שלא עובדים. למה? כי הוא מושלם.

B – הכי חשוב, לשמור על היציבה.

אני לא רוצה להתיימר ולטעון שהמודל שהצגתי נכון. אני רוצה להתיימר ולטעון שהוא היחידי הנכון, אין בלתו, לא היה ולא יהיה. ובסופו של דבר זהו סופה (המתמטי, לא על אמת) של האנושות: כל הכסף נמצא בידיו של האיש העשיר בעולם. הוא זה שניצח במשחק. סינגולריות.

אבל אנחנו עוד לא שם. בעולם "האמיתי" שלנו יש בנק, אפשר ללוות, להיות במינוס, הכול בסדר.

ומכיוון שכל השיטות גרועות, לא נותר לנו אלה לבחור את הטובה ביותר. נכון: זותי שהיא יותר יציבה אבולוציונית.

אסביר:

חזירים יש בכל שיטה, ע"ע ג'ורג אורוול (חוות החיות). הבעיה של השיטה הקומוניסטית לדוגמה: כשהחזירים סיימו לרוקן את העם מנכסיו, לא נותרו להם קונים, לא הייתה להם דרך יעילה (הייטק, חלוקת בונוסים, הורדת מחירים) להחזיר כסף לעם. הם הגיעו לסינגולריות שדיברתי עליה קודם, יותר מהר. האוליגרכים התעשרו, הבנות המוכשרות באמת, הלכו לעבוד בחו"ל, בריחת מוחות…. הבנתם.

מה שיפה בשיטה הקפיטליסטית: שהיא דואגת גם לחלשים. לא כי היא טובה, פשוט מאינטרס. האינטרס של השיטה להיות יציבה, האינטרס של העשירים לחלק כסף לעניים, כדי שיוכלו לקנות אצלם, האינטרס של הממשלה להוריד מיסים, כדי להגדיל את כוח הקניה של האזרחים בכמה גרושים כדי להניע את הכלכלה. או להעלות מיסים כדי שיהיה מספיק כסף לממן את שכר העובדים במגזר הציבורי (מורים, אחיות, עובדים סוציאליים ונמלים) ולתת לעם את מה שהם רוצים – צדק חברתי. (אני התבלבלתי?)

מה שעוד יותר יפה בשיטה הקפיטליסטית: שלא באמת אכפת לה. כי היא פשוט לא קיימת. אי אפשר לדבר על יציבות אבולוציונית, בלי לדעת משהו על אבולוציה, לא?

A+B – אני אולי קצת משוגע, אבל לא תורן.

איש אחד נוסע עם אשתו בנתיבי איילון, פותחים רדיו ושומעים שאיזה משוגע אחד נוסע בכיוון ההפוך. אומר האיש לאשתו. על מה מדברים? כאן כולם נוסעים בכיוון ההפוך.

המשוגע התורן הפעם, שלמה מעוז. אשר טען, קבל עם ועדה, כי "הבעיה של מדינת ישראל הינה שאנשים חיים יותר מדי".

אני, להבדיל משלמה, עסוק בבעיות שלי בלבד (כשאני לא כותב לבלוג, או במילים אחרות, כשאני לא תורן). והבעיות שלי, הרבה יותר פשוטות משל שלמה: “האם בגיל 104.5 הפנסיה שלי תספיק לי לחיות עד גיל 128.7 כפי שינבא לי מחשבון תוחלת החיים כשאגיע לגיל 67?".

הבעיה הזאת רק מחריפה, כאשר בגיל 40 קצת קשה למצוא עבודה, ובגיל 50, כמעט אי אפשר. ומה? עד גיל 67 אני אמור להיות בהייטק? קצת נמאס לא?

 image003

גאונים: את השאלה הכי חשובה שכחו לשאול: יש לך אופנוע? לך תסמוך על מחשבונים.

ואפרופו, פנסיה: תספיק או לא תספיק. כל הבעיה הזו לא הייתה קיימת בכלל אם אנשים כמו שלמה היו עושים את החשבונות שלהם כמו שצריך ולא מפוצצים עלינו את הבועה ב 2008 (חכו, חכו, מה  יהיה פה כשהבועה שכולם מדברים עליה תתפוצץ)

לכן, שלמה, בבקשה ממך, כשאתה מדבר שטויות בטלוויזיה, לפחות תדייק.

"הבעיה של מדינת ישראל הינה שאנשים עניים חיים יותר מדי".

כן, כן, אני יודע….

ואף אל פי כן, נוע תנוע.

image004

מכשיר פיננסי עתידי: מצד אחד, הוא גומר לי את כל הכסף, אולם רוב הסיכויים שהוא, ולא שלמה, יפתרו לי את בעיות הפנסיה.

ולשאלת השאלות:

איך כל הבבל"ת הזה מוכיח את הטענה: "שהפתרון לבעיות העמוקות, רציניות ואמיתיות שהעליתי, הוא בעסקים הקטנים"?

עזבו אתכם, זה מסובך.

עד כאן להפעם….

בפעם הבאה: פורנוגרפיה 4D, הדבר החם הבא.

www.shortcuts.co.il

 

סגור לתגובות.